אתה הוא כמה שאתה פעיל!
הנזק הכספי שנגרם למשק הישראלי עקב אורח החיים היושבני, מוערך ב- 6 מיליארד ש"ח בשנה.
מי לא מכיר את ההתנהלות של כ-8 שעות ביום מול שולחן כתיבה בעבודה, עוד שעתיים נסיעה לעבודה וממנה, וכאשר חוזרים, רובצים על הספה וצופים בטלוויזיה או באמצעי בידור אלקטרוניים אחרים.
חוסר פעילות גופנית* מזיק ממש כמו עישון
מחקרים מראים שחוסר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון ממעלה ראשונה ואף יש מי שמשווים את נזקי חוסר פעילות גופנית לנזקי העישון. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו סוכרת 2, שיטיון (דמנציה), מחלות כלי הדם הכליליים (העורקים שמקיפים ומזינים את שריר הלב עצמו), יתר לחץ דם, עליה בשומני הדם, סרטן השד, סרטן המעי הגס, דיכאון, דילול העצם ומחלות שריר הלב.
ע"פ ארגון הבריאות העולמי כשני מיליון איש בעולם מתים מדי שנה מוות מוקדם עקב חוסר פעילות גופנית, תופעה המכונה "תסמונת המוות של תרבות הישיבה": (Sedentary Death Syndrome).
חשוב להבדיל בין פעילות גופנית לבין ספורט. אנשים חושבים כי עליהם לרוץ, לשחק טניס או לעסוק בפעילות גופנית בעצימות גבוהה על מנת ליהנות מההטבות של פעילות גופנית, אבל זה לא נכון. אנחנו יודעים היום כי אפילו פעילות גופנית מתונה כמו ללכת לעבודה, להוציא את הכלב לטיול או לשחק עם הנכדים יכולה לספק הטבות בריאותיות ממשיות.
ישנם שני סוגים עיקריים של פעילות גופנית, הנבדלים זה מזה לפי אופן הפקת האנרגיה: פעילות אירובית ופעילות אנאירובית.
פעילות אירובית – פעילות אירובית כוללת טווח פעולה ארוך, אשר מצריך מהגוף – בעיקר מהשרירים – לייצר אנרגיה באמצעות תגובת החמצון – חיזור, כלומר: הפקת אנרגיה באמצעות נשימה הדורשת חמצן. דוגמאות לפעילות זו הן: שחייה, אופניים או ריצה.
פעילות אנאירובית – פעילות אנארובית כוללת טווח פעולה קצר ביותר הדורש אנרגיה מרובה. פעילות זו דורשת מהשרירים הפקת אנרגיה בדרכים חלופיות, עקב מחסור בכמות החמצן הדרושה ואיטיותו של תהליך הנשימה. זאת הם עושים בתהליך הקרוי תסיסה לקטית.
פעילות אנארובית אינטנסיבית גורמת לבניית השריר תוך שהוא מגדיל את מסתו ובכך מגדיל את יכולתו להבא. דוגמאות לפעילות זו הן: ספרינטים, הרמת משקולות ותרגילים שונים לפיתוח מסת שריר כגון שכיבות שמיכה, כפיפות בטן, מתח ועוד.
(*פעילות גופנית מוגדרת כ-30-20 דקות פעילות ליום או כ-150 דקות שבועיות).